החלטה בתיק ת"א 43270-07-11

1. ביום 20.2.12 הגישו התובעים בקשה לתיקון כתב התביעה, שעניינה הוספת מר משה קסיר כתובע נוסף. התובעים טענו כי השמטת שמו של הנ"ל כתובע בכתב התביעה נבעה מטעות סופר, והסבירו כי בדומה ליתר התובעים, גם הוא הושמץ בפרסום לשון הרע המפורט בכתב התביעה ובאותה שרשרת אירועים. התובעים ציינו כי לאור הגישה הליברלית לעניין תיקון כתבי טענות (שתכליתו ייעול ההליך ודיון בכל מה שבמחלוקת במסגרתו), ובהתחשב במועד המוקדם שבו הוגשה הבקשה, הרי שנכון להיעתר לה.
2. הנתבע הגיש תגובה לבקשה ובה התנגד לתיקון המבוקש. הנתבע טען טענה מקדימה ולפיה יש לדחות את הבקשה בשל כך שלא צורף לה תצהיר כנדרש בתקנה 241(א) לתקסד"א, המאמת את העובדות המשמשות יסוד לבקשה. לגופו של עניין טען הנתבע שאין מדובר כלל בטעות סופר - מלכתחילה, לא התכוונו התובעים לצרף את משה קסיר כתובע, והם החליטו לעשות זאת רק כעת משום שהמחלוקות בינו לבין הנתבע הוחרפו בתקופה שלאחר הגשת כתב התביעה, והיחסים ביניהם התערערו. כן טען הנתבע שנספח 3 לכתב התביעה, שעליו מתבססת התביעה, הוגש בחסר (עמוד אחד בלבד מבין  שני עמודים, מוכתם ובלתי קריא), ובו לא מופיע כלל שמו של משה קסיר. התובעים לא התייחסו בבקשת התיקון לטענות שהעלה הנתבע בעניין זה בכתב ההגנה, אלא שבבקשתם לתיקון כתב התביעה, שוב לא התבססו על נספח 3, אלא הודיעו שהם מסתמכים על נספח ה' לכתב ההגנה (שרק בו מופיע שמו של משה קסיר). לטענת הנתבע, עניין זה מהווה שינוי מהותי בעילת התביעה, ובמיוחד כאשר משתמע ממנו שאין בידי התובעים העתק שלם של הפרסום שעליו הם מתבססים. הנתבע הוסיף וטען שטענותיהם של התובעים בבקשה לתיקון כתב התביעה כאילו משה קסיר היה חבר בוועד הבית, וכן שהיה מיוזמי הקמת המעלית (יזמה שבגינה פרץ הסכסוך), אינן נכונות. לסיכום, טוען הנתבע, למרות הגישה הליברלית לעניין תיקון כתבי הטענות, הרי שעל ביהמ"ש להפעיל שיקול דעת ולקחת בחשבון גם את התנהגות המבקש עובר להגשת הבקשה, ואת הראיות שהציג לביהמ"ש להבהרת מהות השגיאה. במקרה דנן, התובעים נוהגים בחוסר תום לב כאשר הם מגישים לביהמ"ש, במסווה של בקשה תמימה, בקשה המצריכה שינוי מהותי במערך ההגנה של הנתבע (התמודדות עם תובע נוסף שיחסיו עם הנתבע מלאי נקם ושנאה) ומהווה הרחבת חזית, וזאת ללא צירוף תצהיר או ראיה אחרת. לפיכך - דין הבקשה להידחות.
3. בהחלטתי מיום 19.3.12 אפשרתי לתובעים להגיש תשובה לתגובה אך עד למועד זה לא נתקבל בתיק ביהמ"ש מאומה מטעמם.
4. צודק הנתבע בטענתו כי בהגשת הבקשה לתיקון כתב התביעה נפל פגם דיוני שעניינו אי צרוף תצהיר לאימות העובדות כנדרש בתקנה 241(א) לתקסד"א. לכאורה, תצהיר זה מתבקש עוד יותר במקרה זה, משום שבתגובתו טוען הנתבע שבבקשה לתיקון כתב תביעה נטענו טענות שאינן אמת (כגון לעניין חברותו של משה קסיר בוועד הבית והיותו חלק מיזמי הקמת המעלית). הנתבע גם מעלה תהיות כבדות משקל באשר להתנהגות התובעים בעניין הגשת התביעה בצירוף נספח 3 בלבד, שהוא מסמך חסר ובלתי קריא. למרות טענות הנתבע בעניין זה בכתב הגנה, בחרו התובעים גם בבקשה לתיקון כתב התביעה להתעלם מכך, וחלף זאת, התבססו על המסמך השלם והקריא שצורף כנספח ה' לכתב ההגנה של הנתבע.
5. לכאורה, בנסיבות אלה, היה מקום לדחות את הבקשה לתיקון כתב התביעה, אלא שלמרות החוסר בתצהיר (אשר בהתאם לסמכות שניתנה לי בסע' 241(א) סיפא לתקסד"א, יכולתי להרשות את צירופו גם במועד מאוחר להגשת הבקשה), ושאר טענותיו כבדות המשקל של הנתבע, החלטתי להיעתר לבקשה לתיקון כתב התביעה, בכפוף לתשלום הוצאות לנתבע, וזאת מן הטעמים שלהלן.
6. הצדדים אינם חלוקים שהגישה לעניין תיקון כתבי טענות הינה ליברלית ומטרתה לייעל את ההליכים ולהביא לסיום כלל המחלוקות שבין הצדדים בהליך אחד. לפיכך אין צורך להרחיב בעניין זה (ראו לעניין זה, וכן לעניין שיקולי הנגד שיש לקחת בחשבון בעת מתן ההחלטה בבקשה לתיקון כתבי הטענות: א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה עשירית), תשס"ט-2009, עמ' 151-154 והאסמכתאות שם).
7. במקרה דנן אין מחלוקת שנספח 3 לכתב התביעה הינו חלק מנספח ה' לכתב ההגנה, והוא הפרסום המהווה את עילת התביעה. מנספח ה' לכתב ההגנה עולה, לכאורה, כי העתק ממנו נשלח ע"י הנתבע גם למשה קסיר, שצירופו מתבקש כעת. בנסיבות אלה, אין זה בלתי סביר שאם לא יצורף מר קסיר לתביעה דנן, הוא יבחר להגיש תביעה נפרדת כנגד הנתבע, הזהה במרבית מרכיביה לתביעה נוכחית. זאת משום שמדובר באותה מסכת אירועים, באותו פרסום ובאותן שאלות משפטיות ועובדתיות. הצורך לנהל תביעה נוספת יכביד לא רק על התובעים, אלא גם על הנתבע, אשר הוא עצמו ציין בתגובתו את גילו המופלג (86!) ואת הקושי שלו לנהל הליכים משפטיים. לאור העיתוי המוקדם שבו הוגשה הקשה, הרי שנראה שלמרות הצורך להיערך בפרשת ההגנה גם להתמודדות מול התובע הנוסף, הרי שבסופו של יום יקל הצירוף גם על הנתבע.
8. אדגיש כי למרות כל התהיות שהעלה הנתבע, שוכנעתי למעלה מכל ספק שאכן טעות סופר היא שגרמה להשמטת שמו של משה קסיר מכתב התביעה שכן אחרת לא ניתן להסביר מדוע בסע' 17 לכתב התביעה מבקשים התובעים פיצוי בסכום כולל של 400,000 ש"ח, וזאת כאשר בסע' 15 לכתב התביעה נדרש פיצוי של 100,000 ש"ח לכל תובע ובכותרת כתב התביעה מופיעים 3 תובעים בלבד.
9. לקראת סיום אעיר כי האופן שבו הוגש נספח 3, וכן שאר העניינים שבמחלוקת שפורטו בתגובת הנתבע, הם עניינים שיש לעסוק בהם במסגרת ניהול התביעה עצמה (אם לא יסתיים הסכסוך בתיק זה בהסכמה, במסגרת הליך המהו"ת שאליו יופנו הצדדים כאשר תבשיל העת לכך).
10. סוף דבר, אני מאפשר לתובעים להגיש כתב תביעה מתוקן שעניינו הוספת מר משה קסיר כתובע נוסף אשר יכלול העתק מלא וקריא של נספח 3, וזאת בכפוף לכך שישלמו לנתבע באמצעות בא כוחו הוצאות בגין הצורך בתיקון זה בסך 1,500 ש"ח.
11. כתב תביעה מתוקן כאמור יוגש לא יאוחר מיום 6.5.12, בכפוף לתשלום ההוצאות והנתבע יהיה רשאי לפעול בעקבותיו בהתאם לתקנות.
12. התיק יופנה להליך מהו"ת לכשתושלם הגשת כתבי הטענות.
13. המזכירות תקבע את התיק לעיון אצל עו"ד נורית לוי ביום 10.6.12.

ניתנה היום,  כ"ו ניסן תשע"ב, 18 אפריל 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: